
Years ago I saw videos of the eery parallel between the ten sons of Haman and ten Nazi war criminals at the 1946 Nuremberg Trials. In 1946, ten convicted Nazi war criminals were hanged in Nuremberg on October 16th, the…
מילים: לוין קיפניס
לחן: נחום נרדי, עממי חסידי
שנת כתיבה: תרפ”ט
לְכֻלָּנוּ, לְכֻלָּנוּ
כֶּתֶר עַל הָרֹאשׁ!
כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ
הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!
הַלֵּצָן:
הָרִימוּ זֵר, הָנִיפוּ זֵר –
הִנֵּה בָּאָה מַלְכָּה אֶסְתֵּר!
מַלְכָּה אֶסְתֵּר אֲנִי,
וְזֵר זָהָב יֵשׁ לִי!
יוֹדְעִים אַתֶּם מִי דּוֹדִי?
מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי!
לְכֻלָּנוּ, לְכֻלָּנוּ
עַל רֹאשֵׁנוּ זֵר!
כָּל אַחַת מֵאִתָּנוּ
הִיא מַלְכָּה אֶסְתֵּר!
הַלֵּצָן:
יַעֲמֹד, יַעֲמֹד, יַעֲמֹד –
רַבִּי מָרְדְּכַי הַדּוֹד!
אֲנִי הוּא מָרְדְּכַי,
תְּכֵלֶת בְּגָדַי,
אָזְנֵי-הָמָן וְרַעֲשָׁנִים
הֵבֵאתִי לִילָדַי!
הַלֵּצָן:
פַּנּוּ דֶּרֶךְ מִכָּאן וּמִכָּאן –
יָבוֹא הָמָן! יָבוֹא הָמָן!
וְגַם אֲנִי אָשִׁיר!
הֵבֵאתִי סוּס אַבִּיר.
אֶת מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי
אַרְכִּיב בִּרְחוֹב הָעִיר!
כל הילדים:
כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ!
השיר התפרסם באמצעות “הגליונות לגננות”.
נחום נרדי העיד כי השיר נכתב להצגה “הגיבור בפה” (ראיון לציפי פליישר, 21.4.1963, “התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי” [1964], עמ’ 347).
יעקב מזור::
מקור הלחן הוא ניגון של חסידי סטולין-קרלין לפיוט “שושנת יעקב”. על כך ראו כתבתו של זאב א’ ארליך “אחד שתיים שלוש – ניגון חסידי סטולין”, בעיתון הצופה, יא באדר תשס”א. התווים של הניגון התפרסמו אצל י’ סטוצ’בסקי, ניגונים חסידיים, ניגונים לכל השנה, תל אביב 1973.
לחלק א של המנגינה הושרו גם המלים “ערבי זקן”
ביצוע נוסף:
עוזי חיטמן, חני נחמיאס וחבורת ילדים – כאן (סרטון, תזמון 5:55).
יוסי הלחמי מספר:
עד כמה שזכור לי, מפי אבא ז”ל (חיים הלחמי), השיר “משחק פורים” הושר בתיאטרון “המטאטא” והוא היה השחקן ששר את תפקיד אחשורוש.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il
Note: this actually happened. A few years ago I was at Toronto’s Pearson airport, en route to New York with my wife and daughter. We picked up some Starbucks coffee on the way to the terminal. Once at the terminal…