In case one was wondering if a Rishon was explicit in what Techeiles and the source is, to me the most blatant one is the Raavya (https://en.m.wikipedia.org/wiki/Eliezer_ben_Joel_HaLevi) to explain Brachos 1 Halacha 2 in the Talmud Yerushalmi . While more recent editions came out with it written “bein purfirin ubein prifinan,” prifinan being a gibberish word, the original manuscript reads “bein purfirin ubein prisinan,” which makes a lot more sense now. Both words are from Greek. Purfirin is that which is derived from the purfira/purpura, aka murex snail. Prasinan means leek green, and even today, Prasa is used in Greek and Greek ladino to refer to the leek vegetable.
Common Raavya text. One reason for Talmud Yerushalmi not being learned is because there were many more errors that cropped up over the years as opposed to the Bavli.
H/T Yehoshua Yankelewitz. Fuller Ksav Yav analysis here.
From the PDF under the picture of the important text:
מאימתי קורין את שמע בשחרין, משיכיר בין תכלת ללבן. רבי אליעזר אומ’ בין תכל’ לכרתן. וקבלתי שמין צמר יש שקורין כרתן, ודומה לתכלת. וג’ בירושלמי בין תכלת לכרתן, בין פורפרין ובין פריסינן. והיא מעיל שקורין בלשון לעז פורפרא ויש שדומה מקצת:”
כפי שהבאנו לעיל, ‘פריסינן’ היינו דבר שהוא בצבע כרתי, ואם כן מוכח שהירושלמי בא לתרגם את המונח ‘כרתן’. לכן עלינו להניח שגם המונח ‘פורפרין’ בא לתרגם ‘תכלת’.
וכאן נבוא כמה מהתגובות לראיה זו, שכמה מהם מבוססים על גיסרא המודפסת של דברי הראבי”ה (“בין פורפירין ובין פריפינין”), אך לאור האמור אין לטענותם שחר:
בין תכלת לארגמן, מהדורה א’ – גם מה שמוזכר בדברי חז”ל פורפורין או פורפירא אין פירושו בגד תכלת כפי שכותבים מצדדי התכלת, אלא הכונה ללבוש מלכות…
בין תכלת לארגמן, מהדורה ב’ – וגם בראבי”ה שממנו מביאין ראיה דפורפורא היינו תכלת, מבואר דפורפירא פירושו מעיל, שכתב והוא מעיל שקורין בלשון לע”ז פורפירא, והא דאיתה בירושלמי בין פורפירין ובין פריפינין ודאי אין כונת הירושלמי ללמדנו מה פירוש תכלת ומה פירוש כרתי, דכל תינוק יודע מהו תכלת ומהו כרתי, והירושלמי לא נכתב לאנשי יון שאינם יודעים מהו פי’ תכלת ומהו כרתי, אלא ודאי כונת הירושלמי לבאר דאין מעמידין חוט תכלת נגד עלה של כרתי, דזה ניכר גם בחשכה, לכן ביאר דהכונה משיכיר בין בגדים דומים שאחד צבוע תכלת ואחד כרתי שבזה יש יותר קושי להבחין, ומובן שהמלה
פורפירין מרמז על המעיל כמש”כ ראבי”ה, ואולי פורפירין ופריפינין הם שני חלקים של הבגד.
כולו הפך לבן – אולם נראה שלא עמדו על כוונת הירושלמי. ‘תכלת’ בלשון חז”ל משמש לתכלת של מצוה [היינו מן החלזון], וגם משמש לדבר הצבוע כחול בלבד. כוונת רבי אליעזר כאן ב’תכלת’ הוא לתכלת כגוון, והוא מלמדנו בין איזה גוונים צריך אדם להבחין לסימן שהגיע זמן קריאת שמע, ועל זה ביאר רבי אליעזר
דצריך שיבחין בין גוון כחול-עמוק/ארגמן, ובין כרתי, ואין כוונתו לתכלת מן החלזון.
תכלת וארגמן – ותמוה הדבר, הרי בזמנו של הראבי”ה לא צבעו בצבע הזה, ואם כך כיצד הוא כותב שהוא מעיל הקרוי פורפור, אלא ודאי שגם אותו גוון “תכלת” נקרא על שם זה, אם כך מה הראיה לחלזון ממנו הופק הפורפור.
מאמר בהמעין – אלא שמקור זה טעון בדיקה. ראשית, לא מצאנו חבר לראבי”ה בגירסתו זו בירושלמי. לא מצאתי אף לא אחד מן הראשונים או מן הגאונים שמצטט את הירושלמי כן, מה שמעורר ספק שמא משפט זו הוא הוספה מאוחרת שנכנסה לכרך הירושלמי שהיה מונח לפני הראבי”ה. (אם כי יש דוגמאות נוספות לגירסאות יחידאיות בירושלמי המופיעות רק בראשונים ואינן לפנינו.) בנוסף לכך, השם ‘פורפירא’ מופיע במקורות חז”ל עשרות פעמים, בתלמודים (!) ובמדרשים ואף בספר הזוהר, אולם בשום מקום לא זוהה כקשור במישרין או בעקיפין לציצית. … ניתן לטעון שחז”ל לא קראו לתכלת פורפור, וע”כ לא ראו צורך לזהות מקורה כפורפור, אלא שאם כן מדוע בירושלמי כתבו כך?! כמו כן התכלת נזכרה פעמים רבות בדברי חז”ל, ואף היא לא זוהתה בשום מקור מימי חז”ל כפורפור, אם בגלל שלא נתכנתה כך ואם בגלל שאין מקורה מאותו חלזון. דבר זה מקשה עלינו ביותר לזהות בודאות מוחלטת את התכלת כמופקת
מהארגמונים. סוף דבר, למרות דברי הראבי”ה מידי ספק לא יצאנו.
לבנון – אלא ‘שהירושלמי’ הנ”ל ודברי ר’ בנימין צ”ב, כיון שמעיון גדול בדברי המדרשים, עולה שהכינוי פורפירא או פורפירין הוא כינוי כלל לכל מלבוש עליון מלכותי, בלא שום קשר לגוון שלו, ובודאי שללא שום קשר לחלזון התכלת. והערוך (בע’ פורפירא) לא שייך את לבוש הפורפירא לתכלת. ואדברא הערוך (ע’ אמר ג) כתב שהכינוי פורפירא משש על חיפוי התפירות של אימרת הבגדים, בבגד ארגמן
From Mois Navon’s Presentation
Piece is here: https://www.tekhelet.com/pdf/Tek_src97.pdf
Purpurin Being Red
On the matter of Purpurin, Mendel Singer pointed that it refers to a bright red dye (http://cameo.mfa.org/wiki/Purpurin), (and invents that Prifinan means the hem of a robe, so it’s therefore a continuation of analogies as opposed to the simple explanation, that perhaps both are direct Greek translations from Hebrew). That may be the case today but it appears that it was a 19th century invention when “purpurin” was extracted from the Madder plant by French chemists (https://en.wikipedia.org/wiki/1,2,4-Trihydroxyanthraquinone). Etymologically though it stems from purpura, which if you will can mean “purple.” The Raavya lived in the 13th century, a very long time before purpurin was extracted. So this wouldn’t fly.
Shiur by Rabbi Yehoshua Yankelewitz here